קיטו - פוסט פילוסופי, מחשבות על מר (Bitter)
קיטו, פוסט פילוסופי - מחשבות על מר
יש שלב בקיטו שאתה מתאהב במר (bitter)
מר זה טעם מיוחד....כל עוד אתה צרכן של סוכר, אתה בקושי זוכה לפגוש אותו, הוא לא אוהב קונפליקטים, הסוכר, המתוק, תמיד ינצח אותו.
אם תסתכלו רגע על הרספטורים של הטעם בלשון, מתוק נמצא בחלק הקדמי והמר מאחורה בסוף. קשה מאוד לגלות את נפלאות המר כל עוד אתה במערכת יחסים קבועה עם מתוק .
ואז מגיע קיטו....
אתה בעצם אומר למתוק: תקשיב רגע חבר, היתה לנו אחלה מערכת יחסים, שנים שאתה מנהל אותי, מסמם אותי, נותן לי להרגיש בעננים, אבל משהו שם לא אמיתי, לא עד הסוף, משהו חסר....בנוסף אתה גם כל החיים מלכלך על אחרים, ובעיקר על המר.... זוז שניה תן לי להכיר אותו מקרוב רגע ולהחליט בשבילי מה טוב.
ואז אתה פוגש אותו פנים מול פנים את הטעם המר. הוא לא מתחנף, הוא גס, in your face , לא מנסה לרצות וגם לא מטשטש אותך עם כל מיני טריקים של רספטורים במוח. הוא מה שהוא, מר. הוא יודע ששנים מלכלכים עליו, לא מתייחסים אליו, קוראים לו בשמות, לא מזכירים אותו אף פעם בקונוטציה חיובית, תמיד הוא מושא למשהו שלילי, אתה מר, לא טעים, דוחה, עצוב מלנקולי.
בהתחלה אתה לא מבין איך בכלל יכולת לוותר על המתוק בשביל הדבר הזה...מתחילים געגועים עזים ואתה אוטוטו נשבר. המר לא יודע לתת מה שהמתוק נתן לך, המר הוא מר.
לאט לאט אתה מתחיל להתרגל אליו, להבין אותו, המר הוא החיים עצמם, בלי פילטרים ובלי מסכות, הוא תמיד מזכיר לך את העובדה הפשוטה, שבעצם תמיד ידעת - החיים הם כמו מר, רוצה להתמודד??? או לברוח למתוק ולהסתתר מאחוריו.
פתאום אתה מגלה עומק שלא הכרת אצל המתוק. המתוק כל הזמן רצה תשומת לב, עוד ועוד ועוד, אם שניה רצית לנשום בלעדיו, הוא מיד נעלב ושלח לך מסרים מאיימים, לא תהיה איתי אני אפגע בך!!! המר בגדול על הזין שלו...רוצה ללמוד עליי, בכיף, לא רוצה, לא צריך, בסוף תבין שאני הדבר האמיתי ותחזור.
היום כשקמתי בבוקר, מצאתי עצמי להפתעתי חושק בקפה המר שלי, אספרסו כפול ארוך ללא סוכר....פתאום ממש רציתי אותו כבר בלי המחשבה הזו שלעיתים היתה מתגנבת לה "מממ..אולי נוסיף איזה רבע כפית סוכר???"
פתאום חשקתי בו ורק בו, ככה, הכי מר שאפשר...בלי אף מחשבה על מתוק....
יכול להיות שהתמכרתי למר???
מוגש באהבה,
עודד טלמור.
תגובות
הוסף רשומת תגובה